דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף סד
(ברכות סג,ב)
פתח רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בכבוד אכסניא
ודרש: (שמואל ב ו,יא- יב) [וישב ארון ה' בית עבד
אדם הגתי שלשה חדשים] ויברך ה' את עבד אדם [ואת כל ביתו] [ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עבד
אדם ואת כל אשר לו] בעבור ארון האלקים [וילך דוד ויעל את ארון
האלקים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה]; והלא דברים קל וחומר: ומה ארון שלא
אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו, כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו
מנכסיו על אחת כמה וכמה!
מאי היא ברכה שברכו?
אמר רב יהודה בר זבידא: זו חמות (אשתו
של עובד אדום) ושמונה כלותיה (שהיו לה משמונה בניה)
שילדו ששה ששה בכרס אחד,
(ברכות סד,א)
שנאמר (דברי הימים א כו, פסוקים ד-ה)
[ולעבד
אדם בנים שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי [פסוק
ה] עמיאל הששי יששכר השביעי] פעלתי
השמיני [כי
ברכו אלקים] וכתיב 'כי ברכו אלהים' (דברי
הימים א כו,ח) כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל
בכח לעבדה ששים ושנים לעובד אדום ('פעלתי השמיני' - בני עובד אדום קא חשיב בדברי
הימים, וקא חשיב תמניא, והיא תשיעית; כל אחת ילדה ששה - הם חמשים וארבע; הוסיף
עליהם שמונה בנים הראשונים - הרי ששים ושנים לעובד אדום).
אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה (כגון אבשלום שבקש למלוך בחזקה) - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה -
שעה נדחת מפניו;
מדרבה ורב יוסף: דרב יוסף 'סיני' ('סיני'
היו קורין לרב יוסף, שהיה בקי בברייתות הרבה), ורבה (בר נחמני) 'עוקר הרים' (שהיה מחודד יותר בפלפול);
אצטריכא להו שעתא (להיות אחד מהם ראש ישיבה אצטריכא
להו גרסי' הוצרכו להם חכמים), שלחו להתם: סיני ועוקר הרים, איזה מהם קודם?
שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא (למי שקבץ תבואה למכור כלומר למי שקבץ שמועות).
אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף, דאמרי ליה כלדאי (לרב יוסף): מלכת תרתין שנין (אמר:
אם אמלוך תחלה - אמות לסוף שנתים! ונדחה מפני השעה ולא אבה למלוך, והשעה עמדה לו
שלא הפסיד שנותיו בכך);
מלך רבה עשרין ותרתין שנין, מלך רב יוסף תרתין שנין
ופלגא; כל הנך שני דמלך רבה - אפילו אומנא לביתיה לא קרא (לא
נהג כל אותן השנים שום צד שררה, וכשהיה צריך להקיז דם - היה הולך לבית הרופא ולא
היה שולח לבא אליו).
ואמר רבי אבין הלוי: מאי דכתיב (תהלים כ,ב)
יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב; אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? -
מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה (גירסת רש"י: שיאחז בעובי
הקורה: אם בא לטלטלה ממקום למקום לתתה בבנין; כלומר: יעקב, שכל הבנים שלו וטרח
בגידולם - יבקש עליהם רחמים).
ואמר רבי אבין הלוי: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי
בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר (שמות יח,יב)
[ויקח
יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלקים] ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל
לחם עם חותן משה לפני האלהים; וכי לפני אלהים אכלו? והלא לפני משה
אכלו! - אלא לומר לך: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו
שכינה.
ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו, אל יאמר לו "לך
בשלום" אלא "לך לשלום", שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות
ד,יח) [וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי
אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה] לך
לשלום - עלה והצליח; דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב
טו,ט) [ויאמר לו המלך] לך בשלום [ויקם וילך
חברונה] - הלך ונתלה.
ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת (כשהיו
מוליכים ארונות ממקום למקום לקבורה - היו מלוים אותו מעיר לעיר, וחוזרים אלו,
ואחרים מלוים אותו משם והלאה; והחוזרים קרי 'נפטרים': נוטלין רשות להפטר ממנו) -
אל יאמר לו 'לך לשלום' אלא 'לך בשלום', שנאמר (בראשית
טו,טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום [תקבר בשיבה טובה]:
אמר רבי לוי בר חייא: היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש
ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר (תהלים
פד,ח) ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים - אין להם
מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר (תהלים פד,ח)
ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון (מישיבה
לישיבה וממדרש למדרש).
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום
בעולם שנאמר (ישעיהו נד,יג) וכל בניך למודי ה' ורב
שלום בניך אל תקרי 'בָּנַיִך' אלא 'בוניך';
(תהלים קיט,קסה) שלום
רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול
(תהלים קכב,ז) יהי שלום בחילך שלוה
בארמנותיך
(תהלים קכב,ח) למען אחי ורעי אדברה נא
שלום בך
(תהלים קכב,ט) למען בית ה' אלהינו
אבקשה טוב לך
(תהלים כט,יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך
את עמו בשלום.
הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת
ברכות
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol