פסחים צט

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

פסחים דף צט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(פסחים צח,ב)

תנו רבנן: 'אמר להן ואמרו לו - אוכל מן הראשון; לא אמר להן ולא אמרו לו - אינן אחראין זה לזה;

(פסחים צט,א)

מכאן אמרו חכמים (מפני דבר כזה אמרו): יפה שתיקה לחכמים (שאילו אמר ואמרו השני אין לו תקנה; לא אמר ולא אמרו שניהן – ראויין: זה אוכל משלו כו'), קל וחומר לטפשים, שנאמר (משלי יז,כח) [גַּם] אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב [אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן].'

שנים שנתערבו פסחיהם וכו':

לימא מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא [דומה למכילתא דרבי ישמעאל מסכת דפסחא בא פרשתא ג ד"ה ואם ימעט הבית]: '(שמות יב,ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה [וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה] - מלמד שמתמעטין והולכין, ובלבד שיהא אחד מבני חבורה קיים, דברי רבי יהודה (וְאִם יִמְעַט משמע אם רצו מתמעטין ונמשכין, ובלבד שיהא אחד מבני החבורה קיים ד וְאִם יִמְעַט משמע שיש שיור);

רבי יוסי אומר: ובלבד שלא יניחו את הפסח כמות שהוא (בלא בעלים; ואם רצו כולן לימשך - ימנו עליו אחרים תחלה, אבל לבני חבורה ראשונה לא קפיד קרא)'. (לימא מתניתין דקתני 'שנים שנתערבו פסחיהן' כו' דלא כר' יהודה דבעי שיהא אחד מבני חבורה הראשונה קיים עליו, דהא ודאי אותן שנים שהביאו מן השוק אינן חשובין מבני חבורה הואיל ולא היו בשעת לקיחתן; ועל כרחיך רבי יהודה - אבני שעת לקיחתו קפיד, דאי אמנויין בתר הכי סגי - מאי איכא בין דידיה לרבי יוסי? ונמצא שאם הוחלפו בשעת שחיטה על ידי התנאי והמשכה - אין אחד מן הראשונים קיים עליו; ורישא דקתני דבעינן שהוחלפו מכל חבורה לכל הפסח - טעמא משום דבעי אתנויי ומימר "אם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך", ואם לאו - דאיכא חד מבעליו התם - מאן קא ממני עליה? והיאך יכולין לומר "ונמנינו על זה" בלא רשות בעליו?)

אמר רבי יוחנן: אפילו תימא רבי יהודה: כיון דאמר רבי יהודה "אין שוחטין את הפסח על היחיד", מעיקרא לאמנויי אחרינא בהדיה קאי (ואפילו אין שם תערובת), וכאחד מבני חבורה דמי (הלכך זה הבא מן השוק ונמנה עליו בכל מקום שהוא - הוה ליה אחד מבני חבורה ראשונה).

אמר רב אשי: מתניתין נמי דייקא (דרבי יהודה היא), דקתני 'וכן חמש חבורות של חמשה חמשה': של חמשה – אִין, אבל של חמשה וארבעה – לא (חמש חבורות שיש בהן אחת של ארבעה אנשים ואין בה כדי לתת חלק אחד לכל פסח ופסח - לא שרי מתניתין); לאו משום דלא פייש חד מבני חבורה גביה? שמע מינה (שאם נתחלפו פסחן של אלו לאותה חבורה שנתחדשה אחרי כן, שיש ארבעה מארבע חבורות ומאותה של ארבעה לא היה בה; דלרבי יוסי טעמא משום דצריך אחד מבעליו שימנה בו את האחרון, אבל אחבורה ראשונה דשעת לקיחה לא קפיד, אפילו איכא בהו חבורה של ארבעה נמי איכא תקנתא: שימנו מן השוק אחד עמהן בכל מקום שהוא פסחן, ונמצאו עליו חמשה אנשים כדי לחלק אחד לכל פסח ופסח! אלא שמעת מינה אבני חבורה קפיד)!

הדרן עלך מי שהיה טמא

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

פסחים פרק עשירי ערבי פסחים

בפרק זה אביא בדרך כלל גם דברי הרשב"ם

משנה:

ערב פסחים סמוך למנחה (קודם למנחה מעט; רשב”ם: מנחה קטנה, קודם למנחה מעט חצי שעה, בתחלת שעה עשירית, דתנן (פ"ה מ"א דף נח.) 'תמיד נשחט בשמנה ומחצה וקרב בתשעה ומחצה', נמצאת מנחה קטנה בתשע ומחצה, וסמוך ליה היינו חצי שעה קודם: בסוף שעה תשיעית ותחלת שעה עשירית) לא יאכל אדם עד שתחשך (כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון, משום הידור מצוה);

אפילו עני שבישראל לא יאכל (בלילי פסחים) עד שיסב (כדרך בני חורין, זכר לחירות, במטה, ועל השלחן);

ולא יפחתו לו (רשב”ם: גבאי צדקה המפרנסין את העניים*) מארבע כוסות של יין (כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים בפרשת וארא [שמות ו,ו-ז] וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם ... וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם ... וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם ... (פסוק ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם...]) ואפילו (מתפרנס) מן התמחוי (של צדקה, דהיינו עני שבעניים, דתנן במסכת פאה (פ"ח מ"ז) 'מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי'). (רשב”ם: *כדתנן (פאה פ"ח מ"ז) אין פוחתין לעני העובר ממקום כו'; אלמא לישנא ד'לא יפחתו' - אגבאי צדקה קאי; והוא הדין נמי אם לא יתנו לו - שצריך שיחזר בכל כחו אחריו, אלא אורחא דמילתא נקט: שרגילין ליתן לו ארבע כוסות; אפילו הכי אם לא נתנו לו גבאי צדקה - ימכור את מלבושו או ילוה או ישכיר את עצמו בשביל יין לארבע כוסות.)

גמרא:

מאי איריא 'ערבי פסחים'? אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי, דתניא [תוספתא ברכות פ"ה ה"א (ליברמן)]: 'לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה (ולא תבא סעודת שבת על השובע), דברי רבי יהודה (רשב”ם: כדי שיהא קידוש וסעודת שבת חביב עליו); רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך'?

אמר רב הונא: לא צריכא (דקתני 'ערבי פסחים לא יאכל עד שתחשך') אלא לרבי יוסי, דאמר 'אוכל והולך עד שתחשך'; הני מילי בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב הפסח - משום חיובא דמצה (רשב”ם: שלא תהא נאכלת על השובע, וחיובא דמצה לילה הראשון חובה, דכתיב (שמות יב,יח) בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת) – מודה.

רב פפא אמר: אפילו תימא (מתניתין נמי) רבי יהודה; התם - בערבי שבתות וימים טובים - מן המנחה ולמעלה הוא דאסיר, סמוך למנחה שרי; אבל בערב הפסח - אפילו &סמוך למנחה נמי אסור (ובדין הוא דליתני 'ערבי פסחים' לרבויי סמוך למנחה).

ובערב שבת סמוך למנחה שרי? והתניא: 'לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה (היינו 'סמוך למנחה') כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך'!?

אמר מר זוטרא: מאן לימא לן דמתרצתא היא?

(פסחים ק,א)

דילמא משבשתא היא (והכי איבעי ליה למיתני: 'מתשע שעות ומחצה ואילך'; רשב”ם: אי נמי 'מן המנחה ולמעלה', כדתניא בההיא קמייתא)?

אמר ליה מרימר, ואיתימא רב יימר (רשב”ם: לאו משבשתא היא): אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי, וקם תנא ותני קמיה (להך מתניתא הכי 'מתשע שעות ולמעלה') וקיבלה מיניה (אלמא מתרצתא היא); אי הכי קשיא (רשב”ם: הך ברייתא בתרייתא דקתני מתשע ולמעלה - אלמא סמוך למנחה נמי קאסר רבי יהודה בערבי שבתות ויום טוב, וליכא לאוקומי השתא מתניתין כרבי יהודה: דמאי שנא ערבי פסחים דנקט בהו סמוך למנחה טפי משבתות ויום טוב)! אלא מחוורתא כדרב הונא ([רשב”ם: דלרבי יוסי איצטריך,] ו'מן המנחה' דקתני מתניתא קמייתא - סמוך למנחה קאמר).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

פסוקים מובאות בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בגמרא בסוגריים [] ובאותיות 11 NARKISIM,

וכן פסוקים ברש"י באותיות 11 NARKISIM

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol