דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף. לעתים בפרק זה אביא דברי הרשב"ם.
פסחים דף
קד
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה
הולנדר הכ"מ
(פסחים
קג,ב)
אמר
ליה: למה לך כולי
האי?: והאמר רב יהודה
אמר רב '"המבדיל
בין קודש לחול"
- זו היא הבדלתו
של רבי יהודה הנשיא
(רשב"ם: ולא
היה אומר יותר)'!?
אמר
ליה: אנא כהא סבירא
לי, דאמר רבי אלעזר
אמר רבי אושעיא:
'הפוחת לא יפחות
משלש והמוסיף לא
יוסיף על שבע' (מפרש
להו לקמיה).
אמר
ליה:
(פסחים
קד,א)
והא
מר - לא תלתא
אמר ולא שבע
אמר!?
אמר
ליה: איברא (רשב"ם:
באמת) "בין
יום השביעי
לששת ימי
המעשה" - מעין
חתימה היא (ולא
ממנינא הוא), ואמר רב
יהודה אמר
שמואל: המבדיל
צריך שיאמר מעין
חתימה (רשב"ם:
סוף הברכה
חותם בברוך) סמוך
לחתימתו;
ופומבדיתאי
אמרי: מעין
פתיחתן (רשב"ם:
התחלתן) סמוך
לחתימתן;
מאי
בינייהו (רשב"ם:
דהא ברכת
הבדלה מעין
פתיחתן ומעין
חתימתן איכא,
וכן רוב ברכות)?
איכא
בינייהו יום
טוב שחל להיות
אחר השבת, דחתמינן
"בין קודש
לקודש"; מאן
דאמר מעין
פתיחתן, סמוך
לחתימתן לא
בעי למימר
"בין קדושת
שבת לקדושת
יום טוב
הבדלת", ומאן
דאמר מעין
חתימתן - סמוך
לחתימתן בעי
למימר "בין
קדושת שבת
לקדושת יום
טוב הבדלת" (רשב"ם:
והכי
עבדינן
לאפוקי נפשין
מפלוגתא).
גופא:
אמר רבי אלעזר
אמר רבי
אושעיא: 'הפוחת
- לא יפח&ות
משלש, והמוסיף
לא יוסיף על
שבע'.
מיתיבי:
'אומר
הבדלות
במוצאי שבתות
ובמוצאי ימים
טובים
ובמוצאי יום
הכפורים,
ובמוצאי שבת
ליום טוב,
ובמוצאי יום
טוב לחולו של
מועד, אבל לא
במוצאי יום
טוב לשבת (רשב"ם:
דאפרכוס
יוצא והמלך
נכנס - אין דרך
ללוות האפרכוס,
שהכל נמשכין
אחר המלך);
הרגיל (רשב"ם:
שבקי בהן)
אומר הרבה
ושאינו רגיל
אומר אחת' (רשב"ם:
קשיא לרבי
אלעזר, דאמר
'לא יפחות
משלש')!?
תנאי
היא, דאמר רבי
יוחנן: בנן של
קדושים אומר אחת
(והיינו
'תנאי': בנן של
קדושים, שהוא
תנא!),
ונהגו העם
לומר שלש (רשב"ם:
תנאים
שהיו בימיו
נחלקו עליו
ועושין העם על
פיהן - הרי תנא
אחר).
מאן
ניהו 'בנן של
קדושים'?
רבי
מנחם בר
סימאי;
ואמאי
קרו ליה 'בנן
של קדושים'?
דלא
איסתכל
בצורתא דזוזא.
שלח
ליה רב שמואל
בר אידי:
חנניא אחי
אומר אחת.
ולית
הלכתא כוותיה (רשב"ם:
גמרא קאמר
ליה).
אמר
רבי יהושע בן
לוי: המבדיל
צריך שיאמר
מעין הבדלות
האמורות
בתורה (כמו
הנך דלקמן).
מיתיבי:
'סדר
הבדלות היאך? ('סדר
הבדלות' היינו
שבע הבדלות;
ואף על גב
דאיכא תמני,
'בין יום
השביעי [לששת
ימי המעשה]' לא
קא חשיב,
דמעין חתימה;)
אומר
"המבדיל בין
קודש לחול,
בין אור
לחושך, בין
ישראל לעמים,
ובין יום
השביעי לששת
ימי המעשה,
בין טמא
לטהור, בין
הים לחרבה,
בין מים
העליונים
למים התחתונים,
בין כהנים
ללוים
וישראלים (מפרש
להו לקמן)"
(אבל
הבדלה דשבת לא
כתיב, דמעין
חתימה קא חשיב
ליה לקמן,
ולאו ממנינא),
וחותם בסדר
בראשית ("ברוך
סודר בראשית" [רשב"ם:
שבמוצאי
שבת התחיל
הקב"ה לסדר
מעשה בראשית];
וכולהו הנך
כתיבי: וּלֲהַבְדִּיל
בֵּין
הַקֹּדֶשׁ
וּבֵין הַחֹל
וּבֵין
הַטָּמֵא
וּבֵין
הַטָּהוֹר (ויקרא
י,י) וַיַּבְדֵּל
אֱלֹהִים
בֵּין הָאוֹר
וּבֵין
הַחֹשֶׁךְ (בראשית
א,ד), וַיַּבְדֵּל
בֵּין
הַמַּיִם
[אֲשֶׁר מִתַּחַת
לָרָקִיעַ
וּבֵין
הַמַּיִם
אֲשֶׁר מֵעַל
לָרָקִיעַ] (בראשית
א,ז); [רשב"ם:
וָאַבְדִּל
אֶתְכֶם מִן
הָעַמִּים (ויקרא
כ,כו), אבל
הבדלה דשבת לא
כתיבא, דמעין
חתימה חשיבא לקמן,
ולאו ממנינא
הוא...]);
ואחרים
אומרים: ביוצר
בראשית;
רבי
יוסי ברבי
יהודה אומר:
חותם "מקדש
ישראל" [רשב"ם:
מכל עולמו
שיצר - לא קידש
אלא ישראל;
ולפי פירוש זה
שייכא חתימה
זו במוצאי
שבת]'
ואם
איתא, הא בין
הים לחרבה לא
כתיבא ביה
הבדלה!
סמי
מכאן 'בין הים
לחרבה';
אי
הכי [רשב"ם:
דקאמרת 'וחותם
בסדר בראשית'] – 'בין יום
השביעי לששת
ימי המעשה'
נמי?
מעין
חתימה הוא;
בצר
חדא, וליכא
שבע!?
אמרי:
כהנים לוים וישראלים
- תרי מי&לי
נינהו: בין
לוים
לישראלים, דכתיב
(דברים י,ח)
בָּעֵת
הַהִוא
הִבְדִּיל ה'
אֶת שֵׁבֶט
הַלֵּוִי [לָשֵׂאת
אֶת אֲרוֹן
בְּרִית ה'
לַעֲמֹד לִפְנֵי
ה' לְשָׁרְתוֹ
וּלְבָרֵךְ
בִּשְׁמוֹ עַד
הַיּוֹם
הַזֶּה]; בין
הכהנים ללוים,
דכתיב (דברי
הימים א כג,יג)
בְּנֵי
עַמְרָם
אַהֲרֹן
וּמֹשֶׁה
וַיִּבָּדֵל
אַהֲרֹן
לְהַקְדִּישׁוֹ
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
[הוּא
וּבָנָיו עַד
עוֹלָם
לְהַקְטִיר
לִפְנֵי ה'
לְשָׁרְתוֹ
וּלְבָרֵךְ
בִּשְׁמוֹ עַד
עוֹלָם].
מחתם
מאי חתים?
רב
אמר "מקדש
ישראל" (כרבי
יוסי ברבי
יהודה), ושמואל
אמר "המבדיל בין
קודש לחול". (רשב"ם:
שמואל לא
סבירא ליה ככל
הנך תנאי
דלעיל, אלא כרבנן
סבירא ליה,
דתנן בסוף פרק
קמא דחולין (פ"א
מ"ז, דף כו,ב)
גבי יום טוב
שחל להיות
במוצאי שבת: 'כיצד
מבדילין? – 'בין
קדש לחול כו'
ואמרינן
בגמרא: היכא
אמר לה להך
ברכה בין קדש
לקדש? - אמר רב יהודה:
בחתימתה; רב
שישא בריה דרב
אידי אמר: בפתיחתה;)
לייט
עלה אביי -
ואיתימא רב
יוסף - אהא דרב.
תנא
משמיה דרבי
יהושע בן
חנניא: 'כל
החותם "מקדש
ישראל
והמבדיל בין
קודש לחול"
מאריכין לו
ימיו ושנותיו'
(פסחים
קד,ב)
ולית
הלכתא כוותיה (רשב"ם:
כרבי יהושע בן
חנניה, לפי
שאין חותמין
בשתים - בפרק
'שלשה שאכלו' (ברכות
דף מט,א), אלא
כשמואל דהא
לייטי עלה דרב).
עולא
איקלע
לפומבדיתא,
אמר ליה רב
יהודה לרב יצחק
בריה: זיל
אמטי ליה
כלכלה דפירי
וחזי היכי
אבדיל (רשב"ם:
זיל אמטי ליה
לעולא
ובעלילה זו
תראה היאך מבדיל)!
לא
אזל, שדר ליה
לאביי;
כי
אתא אביי - אמר
ליה: היכי אמר?
אמר
ליה: "ברוך
המבדיל בין
קודש לחול"
אמר, ותו לא (לא
אמר בה שאר
הבדלות ולא
חתם בה);
אתא
לקמיה דאבוה,
אמר ליה: היכי
אמר?
אמר
ליה: אנא לא
אזלי, אנא
שדריתיה
לאביי, ואמר לי
"המבדיל בין
קודש לחול"!
אמר
ליה [רשב"ם:
רב יהודה לרב
יצחק בריה]:
רברבנותיה
דמר וסררותיה
דמר (שלא
הלכת אתה
בעצמך) גרמא ליה
למר דלא תימא
שמעתיה
מפומיה (רשב"ם:
דרב יצחק, אלא
מפומיה דאביי,
ואמרינן (יבמות
צז,א): כל תלמיד
חכם שאומרים
דבר שמועה
מפיו - שפתותיו
דובבות בקבר).
מיתיבי:
'כל
הברכות כולן
פותח בברוך
וחותם בהן
בברוך, חוץ
מברכת
מִצְוֹת (כגון
'להתעטף
בציצית' ו'על
נטילת לולב'; [רשב"ם:
וטעמו של דבר:
לפי שאין בהן
ריבוי דברים])
וברכת הפירות,
וברכה הסמוכה
לחבירתה (כגון
אותם של שמונה
עשרה),
וברכה אחרונה
שבקרית שמע (אף
על פי שאין
ברכה אחרת למעלה
הימנה שהתחיל
בה בברוך [רשב"ם:
שהרי הפסיק
קרית שמע - אף
על פי כן אינו
מתחיל בה
בברוך
וחשבינן לה
ברכה הסמוכה
לחבירתה - לאותה
שלפני קראית
שמע, שהרי
מחובר אמת
ויציב על סופו
של קראית שמע,
וכדאמרינן
בברכות (דף
יד,ב) שצריך
לסמוך אמת
ויציב אחר [במדבר
י,י] אֲנִי ה'
אֱלֹהֵיכֶם,
כדכתיב וַה'
אֱלֹהִים
אֱמֶת [ירמיהו
י,י], הלכך
כחדא ברכתא
אריכתא דמיא]),
שיש מהן (מאלו
שהזכרנו)
פותח בהן
בברוך ואין
חותם בברוך (כגון
ברכת פירות
ומִצְות),
ויש מהן שחותם
בברוך ואין
פותח בברוך (כגון
ברכה הסמוכה
לחבירתה, שהרי
פוטרתה ראשונה
שנפתחה בברוך);
והטוב והמטיב ([רשב"ם:
דברכת המזון] אף
על גב דסמוכה
לחבירתה שהרי
התחיל בברכת
המזון בברוך) -
פותח בברוך
ואינו חותם
בברוך (משום
דברכה באנפי
נפשה איתקן
משום הרוגי
ביתר [רשב"ם:
שניתנו
לקבורה: 'הטוב' -
שלא הסריחו
'והמטיב' - שנתנו
לקבורה] וכולה
הודאה כברכת
הפירות ומצות)'
(פסחים
קה,א)
- קשיא
לעולא (שפתח
בברוך ולא חתם)!
אמר
לך עולא: הא
נמי כברכת
המִצְוֹת
דמיא; ברכת
המִצות מאי
טעמא? - משום
דהודאה היא,
הא נמי הודאה
היא (ואין
בה הפסק דבר
אחר: לא הפסק
תחנה ולא הפסק
ריצוי, הלכך
בפתיחתן סגי,
ולא דמו לברכת
קידוש שצריך
לספר בשבח שבת
וברכת יוצר
אור שיש בה הפסק
תחנה, כגון
'ברחמיך
הרבים' וברכת
אבות יש בה
רצוי, לפיכך
צריך לפתוח
ולסיים בשבחו
של מקום).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע
לי בכתובת שנמצאת
באתר www.oocities.org/yeshol
דברי
הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים
- אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מראי מקומות
- 8 MIRIAM
פסוקים מובאות
בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בגמרא בסוגריים
[] ובאותיות 11 NARKISIM,
וכן פסוקים ברש"י
באותיות 11 NARKISIM
הערות:
בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף
הגמרא בגודל 10,
בתוך דברי
רש"י – בגודל 8;
ההערות עם
קידומת ## אינם
פשט הגמרא אלא
הערת העורך
הטעונה בדיקת
הלומד.
הגירסא:
לפי דפוס
וילנא עם
אחדים
מההגהות שעל הדף
– לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך
הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף
אינטרנט אפשר –
באקספלורר – להניח
עליהם את הסמן
ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם
לראות כאשר עוברים
לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל
עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד
–
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is
©2006 by Julius Hollander
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol