מכתבים

Home ] שירים ] תמונות ] על הכתבה ] [ מכתבים ] ספר אורחים ] help ]


 

טוב ..

אני יושבת מול המחשב עדיין בשוק אני מסתכלת בהיסטורי שלי ושל שחף ואני מצטערת כול כך שיש לי רק שיחה אחת כי החלפתי את המספר איי סיי קיו שלי ולא דיברנו הרבה מאז הממ אני לא בטוחה למה אני כותבת את זה כי זה בטוח לא עוזר למי שהכיר אותו ואני לא בטוחה כמה זה עוזר לי בכול מקרה אני מרגישה נורא חייבת לכתוב כמה מילים על שחף אז:

הבן אדם שתמיד עזר לכולם ותמיד היה שם בשביל כולם ובשבילי שתמיד הלכו אליו כשרע והוא תמיד פתר את הבעיות לכולנו תמיד היינו יושבים וחושבים איך אפשר לסווג את שחף: פריק בלאקר סקיטר מטאליסט ושום דבר שום דבר לא התאים לו שחף תמיד היה שחף ורק עכשיו אני מבינה ששחף היה פשוט מלאך ששמר על כולם וחבל שאף אחד בעולם לא יכל לשמור עליו. אני שמחה שתמיד דיברתי איתו על הכול אז לא נשאר לי שום דבר פתוח שלא אמרתי עדיין . ואני יודעת שהוא ידע שהוא היה חשוב לי מאוד וזה קצת עוזר לי

אני לא חושבת שמישהו ממי שהכיר אותו יכול לעכל את זה אי פעם תמיד שיקרה משהו אני ארצה לדבר איתו ולקבל עצה אני כול כך רוצה לשמוע אותו שוב אומר לי כמה שאני מטומטמת כול פעם שאני מנפחת משהו מעבר לכול פורפרציה או מתלוננת על משהו אחר.

בסוף שבוע שעבר דיברתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה ללכת למקום שאני יכולה פשוט לבכות שם בלי שאף אחד יפריע לי והוא אמר לי שהוא יקח אותי ל"נקודת המחשבה שלו" אני לא מאמינה שהלכתי לשם בפעם הראשונה היום והוא לא היה לידי אני מקווה שהוא בסדר ושהוא מאושר ואני יודעת שאם הוא מסתכל עלינו מאיפה שהוא הוא צוחק על כולנו  כול כך הרבה קשה לעכל שהיום הזה נגמר ושעכשיו כבר ערב ומחר זה יום חדש וככה יעבורו עוד הרבה ימים בלי שחף שלנו.

אם יש גן עדן אני יכולה לדמיין אותו עכשיו בברור יושב שם מחייך עם הליפה שהוא גידל בזמן האחרון בטח כבר הספיק לעשות שיחות נפש עם כול מי ששם בטח אפילו עם אלוהים (אם הוא נמצא שם בכלל) טוב אז ברור שאני יכולה לשבת ולכתוב פה שנים על שחף אבל באיזהשהוא שלב המקום יגמר ואני בטח יתקע במשפט לא גמור וזה רק יעצבן אותי יותר.

אז לכול מי שהיה לו איכפת מספיק כדי לקרוא עד הנה תעשו עם זה מה שבא לכם תעבירו אל תעבירו לא איפכת לי ממש העיקר שתזכרו אותו לא משנה מה ושתחשבו עליו תמיד ושאף פעם אף פעם אל תשכחו אותו

 

לי פוזמנטיר

מתה עלייך תמיד שחף

פרמזן

 

 

 

שחף !

אני לא יודע איפה אתה עכשיו אבל אני בטוח שזה מקום טוב, מקום שרק האנשים הטובים באמת מגיעים, אבל אני כן בטוח שאתה יכול להקשיב למה שיוצא לי מהלב.

אני לא יכול לתאר לך את המצב שלי כרגע, הלב שלי מנופץ למיליון חתיכות שנפלו על הריצפה, ודורכים עליהם שוב ושוב כל פעם שמזכירים אותך.

כולם בוכים ומחפשים סיבה ואני, אני יושב ובוכה,

וכותב וחושב, וכותב וחושב, וכותב וחושב,

ש-ח-ף   ל-מ-ה   ?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!

לאיזה רמת ייאוש הגעת שאתה לא יכול לבוא ולספר מה יש לך על הלב לחבר שלך ????????

אני לא יישב ויכתוב מה היה טוב בך כי כולם יודעים שזה היה  ה-כ-ל.

אני לא ימציא לעצמי סיבה כדי להרגיש טוב, כי את הסיבה האמיתית רק אתה יודע.

ייקח לי המון זמן לעכל את זה שאתה כבר לא פה, ושצריך לדבר עלייך בלשון עבר.

חבל שחף חבל,   למה לא באת וסיפרת

מה קרה ?   מה הבעיה ?  ...

חבל שלא הייתי יותר קרוב אלייך  ואני יודע שהפסדתי משהו ענקי, ולא הבנתי מה הפסדתי עד שהיה כבר יותר מידי מאוחר, וחבל.

_____________________________________________________

 

"לנצח   אחי,   אזכור   אותך   תמיד,                        

וניפגש   בסוף,   אתה יודע."                              

 

---------------------------------------------------------------------------------------------

 

אוהב אותך שחף

ובחיים לא אשכח אותך,

רק אל תישכח אותי

 

אביעד.

 

 

 

לשחף..

 

אני יושב פה לבד ובוכה...עליך..על החבר שהיה לי ולא יהיה לי עוד. החבר הנפלא..הבוגר..שתמיד הבין אותי..אולי היחיד שהבין אותי...כבר לא פה..אין לי משוג אם אתה בכלל יודע שאני כותב לך את המכתב הזה אבל יש דבר אחד שרציתי שתדע..אני,כולם,אחד ואחד,אוהבים אותך וזוכרים אותך תמיד,איפה שלא תיהיה,מה שלא תעשה. אני לא יודע מתי..אם בכלל,אני,כולם,נחזור לשיגרה הרגילה,אבל מה שבטוח,בלעדיך שחף,זה לא יהיה אותו הדבר,מכל הבחינות.

אין מה לעשות.. צריך להשלים עם האמת..אתה שחף..כבר לא איתנו אבל תמיד,תמיד, איתנו בלב,בנפש,ובנשמה....

 

 

 

אוהב אותך זוכר אותך ומתגעגע אליך תמיד...דניאל ציון..                        

 

 

Life it seems, will fade away
Drifting further every day
Getting lost within myself
Nothing matters no one else
I have lost the will to live
Simply nothing more to give
There is nothing more for me
Need the end to set me free
Things not what they used to be
Missing one inside of me
Deathly lost, this can't be real
Cannot stand this hell I feel
Emptiness is filling me
To the point of agony
Growing darkness taking dawn
I was me, but now he's gone
No one but me can save myself, but it's to late
Now I can't think, think why I should even try
Yesterday seems as though it never existed
Death Greets me warm, now I will just say goodbye

יש לי דרך חיים חדשה...למדתי אותה רק אתמול ...מאדם מאוד חכם... זוהי בעצם גם השקפת עולם, צריך לקבל את המוות של שחף כעובדה,כדבר שאי אפשר לשנות,גם אם נבכה עוד 20 שנה..זה לא יחזיר אותו, צריך להמשיך הלאה, צריך לזכור את שחף ולא לשכוח,אבל גם לא לשקוע בדיכאון..שגם ככה לא יחזיר אותו... 
אבל למרות השקפת העולם הזאת,יש רגעים שאני פשוט חושב לעצמי,החיים גם ככה בורחים מאיתנו כל יום..אז למה שלא נברח מהם? 
שחף חשב ככה... השיר שכתוב למעלה מסכם לדעתי בעצם את כל מה שעבר על שחף..השיר הזה גרם לי להבין דברים רבים על שחף ועל העולם.. אבל את המסקנה העיקרית כבר הסקתי מכל הסיפור הזה ..שום דבר,אבל שום דבר, שבעולם הזה לא יצליח לגרום לי לקחת ממני את החיים שלי.... 
תחשבו על זה..... 


ממני באהבה..דניאל ציון 

 

 

 

מה הרגשתי לגבי התאבדותו של שחף.

למען האמת מה שאני מרגישה אי אפשר להביע על דף

ובעצם אי אפשר להביע בכלל ...

כשמטר של דמעות יורד מעיני אוליי זה מביע את הפחד.

ולפעמים שאני רוצה להפסיק להתאבל אני לא יכולה כי גם עם אם אני התאבל או לא הוא לא יחזור

ואולי שאני עוצמת עינים ורואה את הפרצוף זה מראה על געגועים .

וכשאני רואה את העולם ממשיך לסתובב זה רק עוד יותר כואב.

זה צובט בלב אבל אין דרך חזרה זה כואב וכבר אי אפשר להזיל עוד דימעה.

 

 

תמר רז ז/3  חטיבת יונתן.

 

 

 

 

שחף

 

עכשיו אני עוברת ליד הכיתות. כולן כולכך שקטות. הכאב מדבר אבל הם

ממשיכים לשתוק.

סרבתי להאמין, אתה יודע? כשהגעתי לבית ספר ידעתי שזה הסוף. שזה נכון

הדמות הבולטת והגבוה שגם ביסודי וגם בחטיבה היה בבית הספר שלי...

איך אפשר להאמין?

לא אוכל להגיד שהכרתי אותך ממש אישית.

דיברנו כשהיית איתי בכתה ז' אבל לא ידעתי מה הולך לך בתוך הראש

ואם יש כיתות שלא שותקות הם רבות בלי סוף על מה שקרה.

ואני כבר לא יכולה לשמוע את זה.

שחף,כולנו שבורים,הבט בנו.

מקוה לפחות עכשיו שאתה במקום שרצית להגיע אליו,ואתה מרגיש יותר טוב.

תמיד מכירים חברים חדשים,כל הזמן,אבל שמאבדים אחד הכאב גדול ואי אפשר להחליפו.

חן רבי