נר זיכרון שלעולם לא יכבה

 שחף ז"ל

שחף כץ-אילון ,ילד בן 15 מחטיבת יונתן ברעננה החליט לעצור את חייו ובתאריך ה- 8/2/2001 יצא שחף עם הכלב שלו ויותר לא חזר.

שחף היה ילד מושך, חייכן וחברותי שתמיד קיבל על עצמו משימות וביצע אותם בדרך הכי טובה שבן אדם יכול היה לבצעם. המורות בבית הספר מספרות כי שחף , עוד שהיה בכתה ז' היה ילד בוגר במיוחד , הבגרות בלטה אצלו מאוד ולכן המורות הרגישו בטוחות לסמוך עליו. שחף ידע בדיוק מה הוא רצה, לא היה אפשר להתוכח איתו והוא גם תמיד היה מוקף חברים.לשחף ומשפחתו היו יחסים טובים ואוהבים מאד והיו נוהגים לבלות יחד הרבה. במשך תקופה ארוכה הייתה לו חברה, דנה, מחטיבת השרון ברעננה שאותה שחף אהב מאד. דנה מספרת שבנוסף לכל תכונותיו האחרות היפות הוא גם היה חבר נהדר, חמוד ואוהב. אחד מהבילויים האהובים עליהם היה  לשבת יחד על חוף הים. חבריו הקרובים מספרים שתחביביו של שחף היו בעיקר לבלות עם חברתו דנה, לשחק כדורסל ולבלות עם הכלב שלו – ניגרו. אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית להתאבדותו, שחף כנראה שקע במין דיכאון והחליט לבחור בפתרון סופי לבעיה זמנית. כואב לחשוב ששחף העדיף לבחור בדרך זו ולא לערב אנשים בבעיותיו. אך זו הדרך שבחר ומאותו היום הכאב שאנו, חבריו ומשפחתו מרגישים הוא כאב שעליו קשה מאד להתגבר. כמובן יש שאלות ללא תשובות , יש רגשות עצומים של פחד, געגוע ובלבול, יש דמעות שלא מפסיקות לנזול ובמיוחד יש בלב חלל גדול. לסיום אנחנו רוצים לבטיח לך שחף שלהיזכר בך לא יפסיק לכאוב, שעל חיוכך המקסים לא נפסיק לחשוב ושאותך לעולם לא נפסיק לאהוב. תנוח על משכבתך בשלום.